<h1>הבתים — שערי הקידוש והשביתה שער ראשון</h1>
<h2>דף קנ:</h2>
אסור לאדם לאכול או לשתות יין משקדש היום עד שיקדש. וכן משיצא היום [אסור לו להתחיל לאכול ולעשות מלאכה או לטעום כלום] עד שיבדיל, ולשתות מים מותר. לר"מ. יש מי שאמר לשתות יין ומים אסור משקדש היום עד שיקדש. ויש מי שאמר לשתות יין אסור, אבל לשתות מים מותר. וזה נראה עיקר. וכן נ' דעת הר"ם.
כשיבדיל על הכוס לא יפחות מג' הבדלות, והמוסיף לא יוסיף על ז'. ונהגו העם לומר ג' כמו שביארנו. ובין יום הז' לו' ימי המעשה הוא מעין חתימה. וביו"ט שחל להיות בא' בשבת שחותם בה [המבדיל] בין קודש לקודש, אומר סמוך לחתימה ובין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת לפי שצ"ל מעין חתימה סמוך לחתימה. ויש מן הגדולים שאומר שאין אומרים בהבדלה זו בין יום השביעי לששת ימי המעשה, שהרי לא תקנוה בהבדלה אלא מפני שצריך שיאמר סמוך לחתימה מעין חתימה, לפיכך צריך שיאמר בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת. ויש מי שאומר הואיל ונהגו לומר כל השנה בין יום הז' לו' ימי המעשה אומרה במוצאי שבת ליו"ט, ואומר בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת. והראשון עיקר. ואסור לעשות מלאכה במו"ש עד שיבדיל. ויש מי שפסק שאפי' לדבר בעסקיו אסור. ואם אמר המבדיל בין קודש לחול אע"פ שלא הבדיל על הכוס מותר לעשות מלאכה. ויש מן הגדולים שכ' שצריך שיזכור בה שם ומלכות. ויש מי שכ' שלהבדלה זו צריך ג"כ שיזכיר ג' הבדלות כפי המנהג. ואומר שכן דעת הרי"ף. ויש מי שאומר שלא אמרו להזכיר ג' הבדלות אלא כשמבדיל על היין.
